א. בפנינו ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (ס. הנשיא, כב' השופט ש. לבנוני), מיום 9.5.11, בת.א. 14523/96 + ת.א. 6753/08, לפיה החליט בית משפט קמא (בסעיף 24 של החלטתו):
1. לחלט את הערבות הבנקאית שהופקדה עובר למתן צו המניעה הזמני, ולהמציא את סכומה ופירותיה לידיו הנאמנות של ב"כ המשיבים מס' 1 ומס' 2 (להלן: "המשיבים").
כמו כן חייב בית משפט קמא את המערער לשלם למשיבים את הוצאות ההליך בסך 3,500 ש"ח.
2. בית משפט קמא הורה לב"כ המשיבים להשלים את רישום המגרש והמחצית הראשונה של "הפס הירוק" בלשכת רישום המקרקעין בתוך 30 יום ממועד המצאת ההחלטה ולדווח על כך לבית המשפט.
3. בכל הנוגע למחצית השניה של "הפס הירוק" הורה בית משפט קמא לבאי כח הצדדים להמציא טיעונים, תצהירי עדויות, וחוות דעת.
4. בית משפט קמא הורה שבחלוף 10 ימים ממועד המצאת מסמכי ב"כ המערער, מוזמנים באי כוחם של הצדדים להודיע האם לטעמם יש להורות על חקירה של מצהירים או מומחים, וככל שיעשו זאת, יזמן בית משפט קמא ישיבת הוכחות מהירה וקצרה, ואילו ככל שיודיעו כי לטעמם יש להורות על הגשת סיכומי טענות, הוא יורה על כך, ובלוח זמנים קצר, על מנת שניתן יהיה ליתן את פסק הדין על יסוד החומר הקיים בתיק.
ב. הערעור הוגש ביום 5.7.11 על ידי המערער בעצמו. בהמשך החל עוה"ד י. שמלה, שמייצג את המערער בבית משפט השלום, לייצגו גם בערעור זה.
הערעור נסוב, כמצויין בו, בעיקר על אותו חלק של ההחלטה בו קבע בית משפט קמא כי יש להעביר על שמם של המשיבים בלשכת רישום המקרקעין שטח בן 85 מ"ר ("המחצית הראשונה של הפס הירוק") בשעה שסה"כ השטח של המנוח א.מ ז"ל בחלקה 28 הינו 57.5 מ"ר בלבד.
עוד ובנוסף, מוגש הערעור על כך שבית משפט קמא הורה כי השימוש במחצית השניה של "הפס הירוק" בשטח של 85 מ"ר, ייעשה באופן בלעדי על ידי המשיבים עד סוף ימי חייהם כנגד תשלום פיצויים בשיעור שייקבע, וזאת תוך פגיעה בזכויות הקנייניות של המערער וגרימת נזקים בלתי הפיכים בשווי של מאות אלפי שקלים למערער.
ג. נטען בנימוקי הערעור, כי המערער מתנגד להמשך השתלטותם, לטעמו שלא כדין, של המשיבים על קרקע בשטח של 117.5 מ"ר, ב"פס הירוק" שבוטל, ואשר שייך למערער בלבד כבעלים, וכמי שזכאי להירשם כבעלים, לפי פסק דינו החלקי של בית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן מיום 23.4.06 ב-תמ"ש 41490/03.
המערער מוסיף, כי הוא מתנגד לשימוש כלשהו על ידי המשיבים בשטח זה והוא עומד על סילוק ידם של המשיבים משטח הקרקע, וזאת בהתאם למבוקש בתביעה לסילוק יד שהוא הגיש עוד ביום 29.9.96.
ד. המערער מצביע על חוות הדעת של משרד השמאים דרורי את שקד מיום 24.1.11, שצורפה לסיכומי טענותיו שהוגשו ביום 31.1.11 לתיק בית משפט קמא, ובהתאם לחוות דעת זו, כך טוען המערער, נגרם לו נזק של מאות אלפי שקלים מחמת השתלטותם של המשיבים.
ה. טוען המערער, כי בית משפט קמא טעה בפרק העובדות של החלטתו בכך שהתעלם מעובדות מהותיות שהיה בהן כדי לשנות את תוצאת החלטתו. דהיינו, ביום 17.5.06 ניתן פסק דינו של בית משפט זה ב-ע"א 1422/05 במסגרתו הורה בית משפט זה להחזיר את התיק לבית משפט קמא על מנת לדון בין היתר גם בפסק הדין החלקי שניתן ביום 23.4.06 בבית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן (תמ"ש 41490/03), ובמשמעותו, לרבות בכל הנוגע ל"פס הירוק", אך לטענת המערער לא פעל בית משפט קמא בהתאם להוראה זו.
ו. עוד מפנה המערער לדברי כב' השופטת ב. בר-זיו, שדנה בזמנו בתיק בבית משפט קמא, ובמסגרת החלטתה מיום 9.10.03 (סעיף 10) ציינה: "
וברור כי התובעים לא יוכלו לקבל לבעלותם יותר זכויות ממה שיש למנוח, גם אם נמכרו על ידי מנהלת העזבון".
מכאן, כך טוען המערער, אין המשיבים יכולים לקבל לבעלותם יותר זכויות במקרקעין מאלה שהיו למנוח ב"פס הירוק", שבוטל בעת המכירה.
מוסיף ומדגיש המערער, שביום 23.4.06 ניתן פסק דין חלקי בתיק תמ"ש 41490/03 של בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, במסגרת תובענה שהגיש המערער למתן פסק דין הצהרתי נגד עזבון המנוח, ובפסק דין זה נקבע כי לעזבון המנוח נותרו 57.5 מ"ר בלבד, בעוד שכל יתרת חלקה 28 שייכת, לפי הנטען, למערער בלבד.
ז. מוסיף המערער, שבפסק הדין שניתן בבית משפט זה ביום 17.5.06 בע.א. 1422/05 קיימת התייחסות לפסק הדין החלקי של בית המשפט לענייני משפחה, ונקבע כי על בית משפט קמא לדון בפסק דין חלקי זה, ובמשמעותו. המערער טוען, כי בניגוד לאמור בפסק הדין של בית משפט זה ב-ע.א. 1422/05, טרם התקיים דיון כלשהו בנוכחות הצדדים בפני בית משפט קמא לגבי משמעותו של פסק הדין החלקי של בית המשפט לענייני משפחה.
מכאן טענת המערער, שבשלב זה אין המשיבים רשאים לקבל שטח העולה על 57.5 מ"ר, הואיל וזהו השטח המירבי לו זכאי עזבון המנוח א.מ ז"ל. למעשה, כך מוסיף המערער, המדובר בבעלות במושע, ולכן אין העזבון זכאי ליהנות ממלוא השטח של 57.5 מ"ר דווקא, ובאופן ייחודי, ב"פס הירוק", ואולם, המערער בטיעוניו נותן את הסכמתו לייחד את השטח של 57.5 מ"ר במיקום של "הפס הירוק".
ח. לטענת המערער שגה בית משפט קמא, משקבע כי יש לרשום על שם המשיבים את מחצית הזכויות אשר ב"פס הירוק", בשטח של 85 מ"ר, למרות שבית המשפט שלערעור החזיר נושא זה לדיון, וכאשר הוכח שאין ולא ניתן להעביר למשיבים לא מחצית "ראשונה", ולא מחצית "שניה" של ה"פס הירוק".